בישראל קיימים כמה וכמה ערכאות כשלכל אחד כינוי משלו ובכל אחד בהם מתנהלים דברים כאלה או אחרים. בית המשפט לענייני משפחה בעצם הוא בית משפט שלום והוא בעצם עוסק בכל הקשור לידי פתרון ובעיות העולות או מתעוררות כתוצאה מסכסוך במשפחה או נושאים כלליים הקשורים בדיני משפחה או הסכם גירושין, מזונות או משמורת וכל הקשור בהסדרי ראייה.
כשמדברים בעצם על עניין בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה מדברים בעצם גם על גירושין או הסכם גירושין לרבות מזונות או משמורת קטינים. מדובר בעצם בתחום מורכב ביותר בעניין המשפט ובכל הקשור לסכסוך משפחתי בין בני זוג שיחסיהם עלו על שרטון. אם כן התחום מחולק לתחומים רבים ומגוונים ולעיתים נוצר מצב של פיצול סמכות כלומר בני זוג מתדיינים בכמה ערכאות במקביל כאשר כל אחת דנה בפן שונה של הסכסוך ולכן פתר את העניין בית המשפט ונתן כתובת אחת לכך דהיינו התדיינות במקום אחד בלבד.
הדיינים שבעצם יושבים בבית המשפט לענייני משפחה הם שופטים מומחים בתחום, אשר יכולים לראות את סך הנסיבות בתיק, ולשפוט בהתאם. לאור האופי המשפחתי של הסכסוכים, בית המשפט פטור מההליכים הרגילים של דיני ראיות, והשופט יכול לקבל כל ראיה הנראית לו לצורך קידום העניין למעט בנושא בעניין ירושה שאינה נובעת מסכסוך משפחתי ובתובענה לפי חוק החזרת ילדים חטופים. לצד בית המשפט פועלת יחידת סיוע המורכבת מעובדים סוציאליים ופסיכולוגים המסייעת לבית המשפט וכפופה לו.
חשוב לציין כי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני פוסקים את הפסקה אך בית המשפט המחוזי דן בערעור של פסק הדין עצמו. ברוב הערעורים דן בית המשפט עם שופט אחד אבל כשמדובר בדיון על משמורת ילדים או עניין אימוץ וקביעת אבהות או קטין שנחטף לחול אזי יתכנסו ויבוא בעצם שלושה שופטים וישבו יחד סביב שולחן אחד לדון בכל הנושא על כל היבטיו.
לסיכום מאמר זה בעצם נאמר כי קיימות להן 2 ערכאות אחת היא בית המשפט לענייני משפחה והשנייה היא בית הדין הרבני כאשר מתדיינים אך ורק באחת מהן ולא בשתיהן יחד אלא במקרים מסוימים מאוד. אם כן 2 הערכאות עוסקות בעניין גירושין, משמורת או הסכם גירושין וכל הקשור בעצם בפילוג הזוג הנגרם כתוצאה מסכסוך משפחתי או ממצב הזוגיות שעלו על שרטון ואינם ניתנים לפתרון עצמאי ומחייב ישיבה באחת הערכאות שתכריע הכרעה משלה.
אלי גולדמן
